אליעזר לודוויג זמנהוף (1859–1917) מוכר יותר כמייסד שפת האספרנטו, אבל יש לו גם חלק משמעותי בתולדות התנועה הצמחונית-טבעונית. זמנהוף פרסם כבר ב 1893 מאמרים על צמחונות, בשפת האספרנטו.
זמנהוף השכיל להבין כבר אז את בזבוז המשאבים שכרוך בתעשיית הבשר, בזבוז שגורם היום להרס יערות הגשם ולחוסר יכולת להאכיל את אוכלוסיית העולם. בזבוז זה פוגע גם בריבונות התזונתית של ישראל ומחייב אותנו להסתמך על יבוא מזון, נקודה שמתבררת כבעייתית על רקע המשבר הנוכחי.
מהי התועלת שתצמח לנו מהצמחונות? כל זמן שאנו זקוקים לבשר, אין האיכר אלא עבד כפות לבהמתו. את רוב אדמתו הוא מעבד כדי לספק מספוא לבהמות, ואילו במזון צמחוני די לו בחלק עשירי ממה שיש לו עכשיו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. ולא עוד אלא שעבודתו קלה ונקיה יותר
ב 1908, הוקמה אגודת האספרנטו הצמחונית העולמית, שזה הארגון הצמחוני הבינלאומי הותיק כיום. נשיא כבוד של האגודה היה טולסטוי, שהייתה לו השפעה משמעותית על החלוצים בעליות הראשונות, שבין רבע לשליש מהם היו צמחונים.
אחד האנשים הבולטים בארגון היה נתן בן ציון חבקין, שעלה לארץ ב 1921. בארץ הוא הוביל גם את האספרנטו וגם את הצמחונות. הוא הקים את האגודה הצמחונית הראשונה בארץ שהוציאה לאור את עיתון "הצמחוני" ויזם התיישבות צמחונית בגבעת שאול בירושלים. ניתן למצוא במקום, בין המוסכים, שלט המתאר את פועלו לקידום אספרנטו ולקידום צמחונות.
אגודת האספרנטו הצמחונית העולמית מוכרת היום בראשי התיבות באספרנטו, TEVA, שם שהתקבל לאחר מלחה"ע השניה. מעניין אם זה במקרה, או שחבקין שהוביל את הארגון באותה תקופה, כיוון לכך.
עוד מדבריו של זמנהוף:
אכילת הבשר אינה אפשרית בלא מעשי אכזריות, שכן כרוכה היא ברצח של בהמות שנבראו לחיים ולא למוות. בלבו של כל בעל נפש מתעוררת מידת רחמנות לסבל המרובה של בריות עלובות אלו. על הרבה שולחנות לא היו עולים מאכלי בשר, אילו היתה צריכה בעלת הבית בעצמה להרוג את בעלי החיים, או אילו היתה שומעת בכל יום את קול דמי הבהמות הנשחטות לאלפים ולרבבות בבתי המטבחיים […] כמה חביב כנגד זה מזונו של הצמחוני, המזכיר את המחזה הנהדר של גנים ופרדסים, של כרמים ושדות מלאים כל טוב: תבואה, פירות וירקות.
תודה למשה נחמני על איתור הציטוטים ותמונת המילון המצורף ועליו סמל התנועה הצמחונית העברית.
