על הקשר בין מיגור מחלות למאבק נגד משבר האקלים – מהו המפתח להצלחת מאבקים?
בספרו, סוקר פויר את משבר האקלים ומציב את המעבר לתזונה צמחית כאמצעי המרכזי למניעתו.
בנסיון להבין את המפתח להצלחת המאבק, סוקר פויר מאבקי עבר, כמו המאבק למיגור מחלת הפוליו, המלחמה בעישון וקמפיין MeToo.
בעוד שרוב הילדים קיבלו את החיסון של סאלק בחודשים שלאחר אישורו, שיעור החיסון בקרב בני נוער, שגם הם היו פגיעים לפוליו, היה נמוך
פויר ממשיך ומתאר את הגורמים שהביאו לשינוי – מצעד הפרוטות שגייס כסף, הידע של סאלק, המתנדבים לניסויים, תמונות בתקשורת של אלביס פרסלי מתחסן, קמפיין עממי של "נוער נגד פוליו". כך הוא סוקר גם את הגורמים המשפיעים במאבק נגד העישון ובMeToo. פויר מסכם:
הפוליו לא היה יכול להירפא אלמלא מישהו המציא חיסון – הדבר הזה דרש להקים תמיכה וידע. אבל החיסון הזה לא יכל לקבל אישור ללא גל של חלוצי פוליו שהתנדבו לניסוי…החיסון שאושר היה חסר ערך אלמלא הפך למגפה חברתית, ולכן לנורמה – הצלחתו היתה תוצאה הן של מסעות יחצ"ניים יסודיים הן של תעמולה עממית.
מי ריפא את שיתוק הילדים?אף לא איש אחד.
כולם יחד.
בפרק הבא, כותב פויר שלמרות שרובנו איננו מדענים כמו סאלק, עדיין יש לנו תפקיד משמעותי בעצירת משבר האקלים והתרומה של כולנו משמעותית וחיונית למאבק. פויר ממשיך ומפרט על הצעדים שכולנו יכולים לעשות, כשהמשמעותי מביניהם, הוא המעבר לתזונה צמחית.
