1883 | האתיקה של התזונה – בבריטניה יוצא לאור הספר: The Ethics of Diet: A Catena of Authorities Deprecatory of the Practice of Flesh-eating (האתיקה של התזונה: שרשרת של בעלי השפעה המבטלים את נוהג אכילת הבשר), מאת האוורד וויליאמס. הספר מביא את דבריהם של אנשים מפורסמים, לאורך הדורות, החל מהפילוסופים הפיתגוריאנים, היוצאים כנגד אכילת בשר. לספר הייתה השפעה רבה על ראשית תנועת הצמחונות בבריטניה, בתקופה הויקטוריאנית. הספר תורגם לעברית, עם התאמות ותוספות לקורא העברי, בשנת 1937, בשם "ספר הטבעונות". |
1892 | הצעד הראשון – הספר, "האתיקה של התזונה" מאת האוורד ווילאמס, מתורגם לרוסית על ידי לב טולסטוי. בהקדמה לספר, טולסטוי מוסיף מאמר, "הצעד הראשון". במאמר קורא טולסטוי למעבר לצמחונות. המאמר תורגם לאנגלית (1900), לעברית (1933) ולשפות נוספות והייתה לו השפעה ברחבי העולם. בין השאר, השפיע מאמר זה על גנדי, לעבור לצמחונות. טולסטוי גם תכנן, ב־1893, להקים עיתון צמחוני בשם זה. למאמר הייתה גם השפעה רבה על עולים בעליות הראשונות. |
1903–1910 | חזון הצמחונות והשלום – הרב קוק מפרסם שני מאמרים, "אפיקים בנגב" ו"טללי אורות". במאמרים אלה, מציג הרב קוק את צמחונות כאידיאל היהודי, שאליו הורה מכוונת וצפוי להגיע בעתיד, עם העלייה הרוחנית של העם. הרב קוק מציג את יחסה החיובי של התורה לצמחונות, אבל טוען שהמעבר לצמחונות צריך להגיע מתוך הבנה פנימית של האדם ולא מתוך חוק או ציווי רבני. מאמרים אלו לוקטו ב־1961, על ידי תלמידו, הרב דוד כהן ("הנזיר"), למאמר המוכר כ"חזון הצמחונות והשלום". |
1904–1914 | העלייה השנייה. לארץ מגיעים אלפי עולים טולסטויאנים, חדורי אידיאולוגיה, שבהשפעת טולסטוי ומאמרו, "הצעד הראשון", עוברים לצמחונות. הצמחונות מתפשטת בקרב העולים והתנועה ממשיכה לגדול בעליות השלישית והרביעית. מעריכים שבין רבע לשליש מהפועלים באותה תקופה, היו צמחונים או טבעונים (ההבחנה ביניהם וההגדרות לא היו ברורות ועקביות). בין הצמחונים בעליות הראשונות: א.ד.גורדון, יוסף טרומפלדור, לאה גולדברג, ישראל גורי, רבי בנימין, אז"ר וש"י עגנון. |
1915 | ה"גבורים" שלנו והצמחונות – מאמר של הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר) מתפרסם בעיתון ובו הוא יוצא כנגד השימוש בצמחונות כשם גנאי. "…שאין בשבירת זגוגיות ובריצוץ גולגלות שום גבורה ולהיפך, בשם צמחוניות אין שום חרפה. הצמחונים חסים על החיים שלהם, של חברם, של כל בעלי החיים השקטים. החיים הם להם דבר שבקדושה, ולדעתם אין רשות למי שהוא להרוג את מי שהוא, אם אינו קם עליו להרגו". |
1920 | ברית דניאל – נתן בן-ציון חבקין מקים במינכן, עם עוד מספר עמיתים יהודים, אגודה צמחונית בשם "ברית דניאל" (Daniel Bundes). האגודה נקראת על שם הגיבורים מספר דניאל, דניאל, חנניה, מישאל ועזריה, שלפי המסופר, בירבו לאכול מפת-בג המלך ושמרו על תזונה צמחונית. במהלך אותה שנה, פרסמו מספר גליונות של עיתון האגודה, Mitteilungen des Daniel-Bundes (ידיעות ברית דניאל). ב־1921,עלה חבקים לארץ והמשיך בה את פעילותו לקידום צמחונות. |
23/7/1926 | אגודה צמחונית ראשונה בארץ – הודעה בעיתון דבר על ייסוד "אגודת צמחונים עברים" ע"י נתן בן ציון חבקין |
1927–1929 | התיישבות הטבעונים בהר כנרת – לאחר מספר נסיונות התיישבות כושלים, מתיישבת בהר כנרת קבוצה של טבעונים. המתיישבים נמנעים משימוש בתרופות לא טבעיות, מה שהביא למוות של שניים מהם, כשחלו בקדחת ונטישה של האחרים. במקום נותרה בריכה שבנו ועליה הוצב שלט זכרון: "בריכת הטבעונים. בשנים 1927–1929 התיישבו בהר כנת חלוצים טבעונים. עסקו בחקלאות ובנו בריכה לאגירת מי גשם". |
1929 | תורת הצמחוני – בפולין, יוצא לאור ספרו של הרב יצחק הבנשטרייט, בשפה העברית, "קברות התאווה – תורת הצמחוני על פי הדת והדעת, המסורה והמוסר". בספר עוסק המחבר ביחס האדם לבעלי-חיים ומציג את היחס החיובי של התורה לצמחונות.1 |
1933–1938 | הצמחוני – יוצא לאור בטאון אגודת הצמחונים העברים. בגליון הראשון, צורגם לעבריתמאמרו של טולסטויף "השלב הראשון". מייסד האגודה, חבקין כותב שם: "והנה מתחיל יובל חדש של החלוציות המוסרית: הגענו ל'שלב הראשון' של הגשמת האידיאלים הנצחיים של נביאנו… ותרגום זה של יצירת טולסטוי הוא דבר בעתו… לפני 12 שנה, כשבאתי לארץ, לא היתה אף מסעדה צמחונית אחת בארץ, ועכשיו אתה מוצא בירושלם ובתל אביב בלבד למעלה מחצי תריסר". |
דצמבר 1937 | ספר הטבעונות – יוצא לאור "ספר הטבעונות". הספר הוא ברובו תרגום של הספר "האתיקה של התזונה" מ־1883, אבל נוספו לו הקדמות ומאמרים נוספים, שמתייחסים למצב בארץ ולדמויות בתרבות היהודית-ישראלית. תירגם, ערך והוסיף הקדמה, יהושע הלוי הורביץ. יצא בהוצאה עצמית, שהמחבר ייסד, בשם "ספריית הטבעונות". המחבר התכוון לפרסם בה ספרים נוספים בנושא, אבל לא ידוע לי אם זה יצא לפועל. |