טבעוני רדיקלי בשנות ה־20: מסע לגילוי ההשראה לדמות "בן־שלמה"

• האם דמותו של בן־שלמה הטבעוני מ"אנשי בראשית" מבוססת על אדם אמיתי?
• כיצד נראתה טבעונות רדיקלית לפני 100 שנה?
• מה משותף לשורשי הטבעונות בארץ ולתנועת ההיפים בארה"ב?
• מה מקור המילה טבעונות ומדוע הקשר ל"טבע"?

בעקבות המאמר על דמותו של בן־שלמה מתוך הספר "אנשי בראשית" מאת אליעזר שמאלי, עלתה בי שאלה מסקרנת במיוחד: האם הדמות הזו, עם האידיאולוגיה הטבעונית החריגה לתקופתה, הייתה פרי דמיון בלבד, או שמא עמד מאחוריה אדם אמיתי שהיווה השראה לדמות?

במאמר הקודם, הוצג בן־שלמה, דמות מעוררת השראה, טבעוני רדיקלי בארץ ישראל של שנות ה־30, שנמנע מכל ניצול של בעלי־חיים, חי בפשטות, והקדיש את חייו להפצת חמלה. ככל שקראתי את הסיפור שוב ושוב, התחדדה בי התחושה שיש כאן יותר מסיפור ספרותי. משהו בפרטים, בדיוק, בשפה, רמז לי שאליעזר שמאלי, שכנראה אינו טבעוני בעצמו, לא המציא את הדמות יש מאין, אלא מתאר אדם שהכיר מקרוב.

---

ההתחלה: חיפוש אחר האדם שמאחורי בן־שלמה

התחלתי לחפש בארכיונו של שמאלי ומצאתי את המאמר "שתי מיתות" שכתב שמאלי¹. בו הוא מגלה שבן־שלמה אכן מבוסס על אדם אמיתי, אבל נותן רק שם בדוי: שלומוביץ. הוא מתאר אותו בפרטי פרטים: מראהו, אורח חייו, השיחות שניהלו, ואף את מותו הטרגי ממחלת הקדחת.

שלומוביץ היה דובר גרמנית, יליד מרכז אירופה, נודד שנכנס לחיי פשטות והתבודדות בארץ ישראל, והגדיר את עצמו "נאטור מאנש" – אדם טבעי. הוא חי בנחל סמוך ליגור־נשר, גידל ירקות, שתה מנביעה במערה, סירב לכל טיפול רפואי – ונפטר, ככל הנראה מקדחת, בשנת 1929.

---

מי היה אותו שלומוביץ?

במאמר בלטו שני רמזים שהובילו להמשך המחקר. תחילה, שמאלי מספר ששלומוביץ עלה, יחד איתו, לארץ באוגוסט 1920, באונייה איטלקית בשם "קורינתיה". בארכיון הציוני אכן מצאתי רישום של אוניית עולים בשם זה, שהגיעה לנמל יפו באותו חודש². 

הרמז השני היה התיישבותו של שלומוביץ בהר־כנרת. זהו סיפור שמוכר לי ועוד אכתוב עליו כאן, סיפור התיישבותם החלוצי של קבוצת טבעוני בין כנרת לפוריה. דרך מספר מאמרים שפורסמו בנושא³⁴ וכן עיון בארכיון כנרת⁵, הגעתי לשמות המתיישבים במקום. הצלבה עם רשימות העולים מהאונייה, העלתה את השם יעקב מושקלביץ, בן 34, אגרונום וכן את השם הדומה, יעקב ליב מושקוביץ, מבין מתיישבי הר־כנרת. השיבוש הקל אופייני לרישומים ידניים. הגיל, 34, מתאים לסיפור (לפי שמאלי: בשלהי העשור השלישי לחייו, יתכן שכטבעוני בריא, נראה מעט צעיר מגילו). גם המקצוע מתאים לתיאור האיש, שעסק בחקלאות.

---

ההצלבה: שלומוביץ הוא מושקוביץ

ככל שהמשכתי להשוות בין תיאורי שלומוביץ במאמר של שמאלי לבין מידע היסטורי על מושקוביץ – התמונה התבהרה ועלו נקודות חופפות רבות, שאימתו את הזיהוי:

• מוצא: מרכז אירופה, דובר גרמנית.
• מראה: שיער וזקן אדמוני, גוף שזוף, מראה יוצא דופן.
• אורח חיים: טבעוני רדיקלי, חי בפרישות, גר בסוכה על שפת הכנרת, גידל ירקות, שתה ממי מערה.
• תאריך מוות: סביב 1929, מסרב לתרופות, מת מקדחת.
• מקום מגורים אחרון: קבוצת הר־כנרת ואז מושבת כנרת.
• מעמד בחברה: נזיר, מתבודד, מעורר הערכה לצד גיחוך.

בהצלבה עם מידע מהמאמרים ומארכיון כנרת, נמצא כי יעקב מושקוביץ אכן היה חבר בקבוצת הר־כנרת, תועד כאדם שחי באורח חיים חריג, ואף הוגדר במפורש כ"טבעוני עד מוות".

---

דמותו של מושקוביץ – דיוקן מתוך הפסיפס

מתוך כל המקורות – המאמר של שמאלי, רשימות העלייה, אתרים קהילתיים – עולה דמות חיה ומרגשת:

• אידיאליסט ומלומד, שדבק באורח חיים טבעוני־רוחני, בהשראת רפורמת החיים הגרמנית.
• חי חיים של צניעות, פשטות והתבודדות – מתוך בחירה מודעת.
• סירב לפשרות – לא בתרופות, לא בבגדים, לא במגורים.
• נתן דוגמה אישית – אבל גם שילם מחיר חברתי ובריאותי.

---

בן־שלמה – הדמות הספרותית כהשתקפות של המציאות

קריאה מחדש בדמותו של בן־שלמה ב"אנשי בראשית" מגלה הקבלה מובהקת:

• שניהם טבעונים מלאים.
• שניהם מגיבים בחמלה לקורבן – לפרה, לתרנגולת, לעכברים ולסוס.
• שניהם הולכים יחפים, נמנעים מצמר, עור, ביצים, חלב.
• שניהם מדברים על עולם מתוקן שיבוא מתוך חמלה.
• שניהם מצטיירים כתמהוניים בעיני הסביבה.
• ושניהם, בסוף, מתים ממחלה, בפרישות.

ההקבלה האחרונה נעשתה, לפי עדותו של שמאלי, במקריות, עוד לפני שלמד על סופו של האיש במציאות.

---

ההשפעה הרעיונית – רפורמת החיים כגשר

המונח שבו השתמש שלומוביץ בשיחה עם שמאלי – "נאטור מאנש" (Naturmensch) – הוא לא סתם תיאור, אלא מושג מובהק מתוך תנועת Lebensreform – רפורמת החיים. זו הייתה תנועה גרמנית־אוסטרית שקידמה טבעונות, חיים בטבע, היגיינה, התנזרות מרפואה מודרנית, עבודה גופנית וחיבור לטבע. אנשי תנועה זו שהיגרו לקליפורניה, השפיעו בשנות ה־60 על היווצרות תנועת ההיפים.

השפעת רפורמת החיים ניכרת באופן חייו של מושקוביץ. הוא מגלם את האידיאלים של האדם החדש – זה ששב אל הטבע, פועל בהרמוניה עם בעלי־חיים, חי מתוך עקרונות ולא מתוך נוחות.

---

חידוש היסטורי – טבעונות בארץ ישראל כבר בשנות ה־20

רבים רואים את ראשית הטבעונות בישראל, רק בשנות ה־90. הידיעה שמושקוביץ היה טבעוני כבר 70 שנה קודם, מספקת עדות ראשונה לקיומה של טבעונות בארץ ישראל, כבר בתקופה זו. אמנם, ישנן עדויות לשימוש במילה "טבעונות", כבר בשנות ה־20 או ה־30, אבל רבים הניחו שמדובר בהתייחסות לאורח חיים בריאותי ולא אידיאולוגי, כמו היום. זהו תיעוד מפורש לקיום של טבעונות אידיאולוגית בארץ ישראל כבר בשנות ה־20. לא צמחונות, לא בריאותנות, אלא טבעונות מלאה, מוסרית, מתנזרת מכל פגיעה בבעלי־חיים.

בנוסף, זו עדות לקו ישיר בין תנועת רפורמת החיים באירופה לבין התפתחות הטבעונות בארץ. יש כאן מקור חשוב לגבי מקור השראה נוסף לטבעונות בארץ, בנוסף להשפעות ידועות של טולסטוי⁶, בעיקר על עולי רוסיה ושל התנועות הבריטיות. ייתכן גם שהמונח "טבעונות" עצמו, הגיע דרך השפעה זו, כתרגום של המונח הגרמני, שהיה נפוץ ברפורמת החיים, Naturmensch.

---

התגובות – אז והיום

החברה דאז התקשתה לקבל אותו. מצד אחד, ראו בו מוזר, תמהוני, שונה ומצד שני הוא גם זכה להערכה שמאלי כותב עליו: "איש מוזר זה עלול לשמש לילדינו כסמל: הנודד הנצחי, היהודי הנטול־שורשים והמרחף באוויר, מתקשר בטבורו אל אדמת מולדתו מהרגע שהוא בא במגע איתה, נוטל מעדר בידו ומתחיל לעסוק בחקלאות. הוא צמחוני ומרחם על כל אשר נשמה באפו ומסתפק במועט".

גם היום טבעונים נתקלים מצד אחד בלעג, בהתנגדות, בהאשמות שהם קיצוניים ומצד שני בהערכה. אנשים מזדהים עם העקרונות המוסריים, אבל מתקשים לראות את עצמם מאמצים אותם. לכן נוח להם לראות את מי שכן מיישם את העקרונות, כאדם שונה, שאינו מעיד על מה שהם עצמם מסוגלים. כמו אז, גם היום, המסר נשאר מוסרי, חומל וצודק. יש מה ללמוד ממושקוביץ – הן על הדבקות בעקרונות, והן על החשיבות להנגיש את הטבעונות כחלק מהחיים הרגילים ולהפיצה הלאה.

---

צפו להמשך…

מושקוביץ לא היה לבד. קבוצת הר־כנרת כללה עוד חלוצים עם אורח חיים טבעוני. במאמר הבא אעסוק בניסיון המרתק להקים התיישבות טבעונית־חלוצית בשנות ה־20 בארץ ישראל – ומה עלה בגורלה.

עד אז, כדאי שנזכור את בן־שלמה – לא רק כדמות ספרותית, אלא כהשתקפות של אדם אמיתי, שחי ופעל כאן. מושקוביץ היה חלוץ לא רק בציונות והגשמה בהתיישבות ובעבודת האדמה, אלא גם בטבעונות, מוסר וחמלה לכל חי. דמותו, שנשכחה כמעט לגמרי, ראויה שתחזור לתודעה ותהיה השראה לדור החדש של פעילים למען בעלי־חיים.

אם אהבתם, שתפו והרשמו לעדכונים במייל או בווטסאפ. לומדים מהעבר, משנים את העתיד.

---

תמונת הכותרת: יעקב מוסקוביץ' ואישתו עליזה, מתוך ארכיון קבוצת כינרת.
_{^{קרדיט ורישיון שימוש}}

1. שתי מיתות [מותו הספרותי והאמתי של בן-שלמה מ"אנשי בראשית"], מקור בכתב-יד והעתקה במכונת כתיבה, ארכיון אליעזר שמאלי באדיבות תמר בן יוסף ומכון גנזים – אגודת הסופרים (ע"ר), זמין דיגיטלית במסגרת שיתוף פעולה בין משרד ירושלים ומורשת, הספרייה הלאומית של ישראל, ומחלקת היודאיקה בספריית אוניברסיטת הרווארד. ↩︎
2. הארכיון הציוני, רשימות עולים 1919- 1920 – נמל יפו ↩︎
3. יעקב ליב מושקוביץ – טבעוני עד מוות, סיפורי ארץ-ישראל – מצבות מדברות 1950 – 1850 ↩︎
4. טבריה הר כנרת התימהוני יעקב לייב מושקוביץ, טיפ לטריפ ↩︎
5. ארכיון כנרת, קבוצת כנרת. תודה לדורון מודן על החיפוש בארכיון ↩︎
6. אנימלס, טולסטוי: עדות מתוך משחטה ↩︎