ניר היה הרוח החיה, האיש שהוביל את התנועה לזכויות בע"ח בראשית שנות ה-90 לכיוון של פעילות מקצועית, משפיעה ובלתי מתפשרת אידיאולוגית. ניר ערך את הפרסומים של האגודה נגד ניסויים בבע"ח, פרסומים שהיוו בסיס לפעילות ולידע תומך, במשך שנים רבות. ב־1991 תרגם את הספר: "טבח החפים מפשע", אשר חשף את תעשיית הניסויים בבעלי־חיים.
ניר הוביל את המדריך למוצרים שלא מנוסים בבעלי חיים. כשנכנסתי לנעליו הגדולות, לאחר כמה שנים, נדהמתי מהיסודיות שבה פעל. מצד אחד, לימוד מעמיק של החומר ומצד שני עבודה סבלנית מול החברות שבעקבותיה החל הארנב לככב על מוצרים של חברות ישראליות, בתחילה בחברות אהבה וחלבין ואחריהם עוד רבים, תוך הפצת המודעות בקרב כלל הציבור הישראלי.
מאמר מאת ניר שהתפרסם בבטאון האגודה נגד ניסויים בבע"ח, קול החי, 1995.
באותה עת, היו צמחונים רבים בין הפעילים, אבל טבעונות הייתה פחות מקובלת. זו הייתה מזוהה יותר עם מניעים בריאותיים. ניר היה מהחלוצים באימוץ אורח חיים טבעוני. בעקבותיו, עברו פעילים נוספים לטבעונות וגם אני עברתי לטבעונות בעקבות פעילים שהושפעו מניר. זה היה הגרעין שהחל להפיץ הלאה את הטבעונות, שגדלה והתרחבה, עד שהגיעה למה שהגיעה היום.
ב 1991, פרץ ניר עם מספר פעילים נוספים, למעבדות החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א, כדי לחשוף את הניסויים המחרידים שנערכו שם. הפריצה הביאה לחשיפה נרחבת בעיתונות, אולי חשיפה ראשונה מסוגה של הזוועות, אבל גם השפיעה קשה על ניר, שנשפט לעבודות שירות וגם הורחק מלימודיו, בידי האוניברסיטה, במקום שזו תערוך חשבון נפש לעצמה.
כתבה על ניר, בעקבות הפריצה למעבדות הניסויים בבעלי־חיים
ניר הלך לעולמו ב־2 ביוני, 2000. יהא זכרו ברוך.
