עמק הצבאים הוא מקום קסום, פנינה של טבע עירוני בלב ירושלים, מקום שבו ניתן להגיע ולראות טבע עירוני, כולל צבאים, ציפורים וחיות אחרות, כשכולם חופשיים ורק האדם הוא זה שמוגבל לאורך שביל תצפית, כדי לא להפריע לחיות.
סיפורו של העמק מתחיל במצור על ירושלים. בעקבות המצור, החליטו שחשוב לגדל מזון בתוך ירושלים. לשם כך, הוחכר עמק הצבאים לשני קיבוצים, על מנת שיגדלו בו מטעים. העמק היה מחובר בעבר לשטחים פתוחים אחרים בירושלים ודרכם לשטחים מחוץ לעיר ובכולם הסתובבו חופשי חיות בר, כשהבולטים ביניהם היו הצבאים. עם השנים, בנו שכונות וכבישים מסביב לעמק ובעמק נותרה להקת צבאים מבודדת. בניגוד לתחזיות, הלהקה המשיכה לשרוד בעמק לאורך שנים.
אבל אז באה הסכנה בדמות בעלי הון, שנתמכו על ידי ראש העיריה דאז, שלימים נתגלה כמושחת וישב בכלא, אהוד אולמרט. בעלי ההון שאפו להפוך את העמק לשכונת מגורים.
זכיתי לקחת חלק מרכזי במאבק הציבורי שהביא להצלת העמק, מאבק שנראה כמעט אבוד. במאבק שיתפו פעולה עשרות ארגונים ותושבי הסביבה וביניהם גם עמותות אנימלס, שייצגה את בעלי החיים. אני זוכר היטב את ההפגנה האחרונה שאותה ארגנתי, מול הוועדה המחוזית, בהשתתפות אנימלס ומגמה ירוקה. קיבלנו את פני חברי הוועדה ואחרי שכולם נכנסו, התפזרנו. היה ברור שהולכים להצביע נגד העמק. בדרך, נודע לנו שאולמרט אמור להגיע לשם. מיהרנו לחזור וכשהגענו, הודיעו לנו שניצחנו. התברר שבשל טעות טכנית, אולמרט שלח שני נציגים שלא הייתה להם זכות הצבעה.
המאבק למען העמק כלל צעד משפטי תקדימי. עמותת אנימלס הגישה באמצעות עו"ד יוסי וולפסון, בג"ץ בשם הצבאים בעמק. הבג"ץ הסתמך על חוק המתיר לעמותות למען בעלי חיים, לפעול בשם בעלי החיים. זו הפעם הראשונה בארץ, שבה הוגשה עתירה משפטית, בשם בעל חיים.
החלטת הוועדה הייתה להקים שם פארק בשיתוף תכנוני של התושבים. הגעתי גם לישיבות הראשונות. דחפתי לשמר את המקום כשטח טבעי, אבל היו שם קולות לא מעטים של תושבים שהעדיפו לראות שם פארק מדשאות למנגלים. לבסוף, גבר קולם של שומרי הטבע ובעלי החיים ורוב השטח נשמר כשטח טבעי, שמור לבעלי החיים. נותרה רק הבעיה האחרונה, בדמות תקציב וזה הושג בעזרתו של ניר ברקת, כשנבחר לראשות העיריה.
במקום עשו רק שינויים קטנים, רובם לטובת בעלי החיים. הקימו שם שרשרת אגמים עם נתיב מים, שמוזנים ממי גשמים. האגמים מספקים מים לבעלי החיים ומושכים עופות רבים למקום. כל העמק חולק לאורכו, כשבחלקו האחד, אין כניסה לבני אדם ובעלי החיים יכולים לשוטט בו בבטחה. במהלך הלילה, העמק כולו נסגר לטובת בעלי החיים. העמק כולו מרושת במצלמות שמפוקחות ממוקד העיריה. גם מרכז המבקרים בכניסה, משתלב היטב עם העמק, כשעל גגו נשתלו צמחי בר והוא נראה כחלק מהעמק.
אם יש לכם ילדים, שרוצים לראות בעלי חיים (או שאתם רוצים 
), לא צריך לקחת אותם לגני חיות שכולאים את בעלי החיים. מוטב לקחת אותם למקומות כמו פארק הצבאים, שבהם ניתן לצפות בבעלי החיים, חופשיים בטבע.
יוהנה נאספה על ידי בני אדם, בהיותה עופר וגודלה אצל בני אדם. הצביה האם נוהגת להסתיר את העופר בשיחים וללכת לאסוף מזון. בני אדם שרואים את העופר, חושבים שהוא נטוש ואוספים אותו. אחרי שזה קורה, האמא שתריח ריח של בני אדם, כבר לא תיגש אליו.
אם אתם רואים עופר בודד, אל תגעו בו. סביר שהאמא בסביבה ותגיע רק לאחר שתתרחקו.
יוהנה חולצה והגיעה לעמק הצבאים. מכיוון שהיא רגילה לבני אדם, היא נוהגת לגשת למבקרים, אבל זו התנהגות בעייתית עבורה ורצוי להתעלם ממנה – לא ללטף ולא להאכיל. ההתנהגות החריגה של יוהנה, מרחיקה אותה משאר הצבאים, אבל היא כבר העמידה מספר צאצאים בעמק, שהשתלבו בהצלחה בלהקה, למרות החשש שהיה, שינודו גם הם.
למידע נוסף ולשעות הפתיחה: אתר האינטרנט של עמק הצבאים
למידע נוסף על המאבק למען הצבאים ושימור העמק, מתוך אתר אנימלס
