פרוטה מימי המלך אגריפס הראשון ואגורה ישראלית

פרשת מקץ – איך יוסף נאבק ברעב ועל נס חנוכה בימינו

פרעה חולם שני חלומות. האחד על שבע פרות שמנות ושבע פרות רזות והשני על שבע שיבולים מלאות ושבע דקות. יוסף פותר את החלומות וחוזה שבע שנות שובע שאחריהן יבואו שבע שנות רעב. יוסף גם מציע לפרעה לאגור מזון בשבע שנות השובע, כדי שיהיה למאכל בשבע שנות הרעב. פרעה ממנה את יוסף לביצוע המשימה1.

יוסף ממלא את המשימה בחוכמה. האם יאגור מזון מהחי, כמו פרות בריאות בשר או אולי מזון מהצומח, כמו שיבולים מלאות וטובות?
התשובה מובאת בכתוב: "וְיִצְבְּרוּ בָר" (בראשית מא לה). מהו "בר"? המילה בר מציינת גרעיני תבואה, אבל יש לה משמעות נוספת, טהור. "בר לבב" הוא אדם שליבו נקי. גם הבר, המזון הצמחי, הוא מזון טהור, נקי משפיכות דמים.

אבל לא זו הסיבה היחידה שגרמה ליוסף לבחור להאכיל את מצרים במזון צמחי. חקלאות צמחית היא ענף שמייצר אוכל בעזרת משאבי הטבע. דרושים רק קרקע פוריה ומים, כדי שניתן יהיה לגדל צמחים למאכל. בניגוד לכך, תעשיית המזון מהחי, אינה תעשיה שמוסיפה אוכל לאדם. למעשה, זו תעשייה הפוכה שצורכת מזון צמחי רב ומפטמת בו בעלי חיים. כמות המזון המופק, קטנה משמעותית מכמות המזון הנצרך לפיטום. לכן זוהי תעשייה שמקטינה את כמות המזון ולא מספקת מזון, כך שאינה יכולה להוות פתרון לרעב.

מאוחר יותר, אנו נוכחים לדעת שמגדלי בעלי־החיים אכן נותרו רעבים. הם מוסרים את בעלי־החיים ליוסף, תמורת מזון צמחי:

וַיָּבִיאוּ אֶת מִקְנֵיהֶם אֶל יוֹסֵף וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף לֶחֶם2

גם בימינו, ועדות מומחים של האו"ם ושל ארגונים בינלאומיים נוספים, קבעו חד־משמעית, שהדרך היחידה להאכיל את כל תושבי כדור־הארץ, תוך התחשבות במשאבי כדור־הארץ המוגבלים, כולל קרקע ומים, היא רק דרך מעבר לתזונה צמחית.

כדי לגדל מזון מהחי יש לגדל כמות גדולה בהרבה של מזון צמחי, שמשמשת לפיטום בעלי החיים. לכן דרושים בסביבות פי שמונה משאבים – קרקע, מים ואנרגיה, ביחס לגידול ישיר של מזון מהצומח. לכן, מעבר ממזון מהחי למזון צמחי, יקטין את המשאבים ביחס דומה ויאפשר להאכיל כשמונה אנשים, תוך שימוש באותם משאבים שנחוצים כדי להאכיל רק אדם אחד, במזון מהחי.

יוסף הבין את זה ולכן בחר להאכיל את מצרים במזון צמחי.

אם גם אנו ננהג כך בימינו, נוכל לחדש את נס חנוכה. פך השמן שהיה צפוי להספיק ליום אחד, הספיק לעבודת המקדש במשך 8 ימים:

שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים3

דרך מעבר למזון צמחי, נוכל לחולל נס דומה ולהאכיל שמונה אנשים, באותם משאבים שנדרשו כדי להאכיל אדם אחד במזון מהחי. בתקופתנו, כאשר חלקים גדולים מאוכלוסיית כדור הארץ סובלים מרעב, ראוי שניקח זאת בחשבון, על מנת שיהיה מזון לכולם. שינוי כזה גם יחזק את בטחון המדינה ויאפשר להאכיך את תושבי ישראל, גם בעת משבר מדיני, אקלימי או אחר.

בתמונה, משמאל: שיבולים במטבע אגורה ישראלי (מאית הלירה). מימין: מטבי פרוטה מתקופת המלך אגריפס הראשון, שהיווה השראה למטבע משמאל.

  1. בראשית מא ↩︎
  2. בראשית מז יז ↩︎
  3. שבת כא ב ↩︎

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top