סיפור ארבעת הבנים בהגדה מלמד אותנו כיצד ללהסביר את יציאת מצרים. ניתן ללמוד מכך גם על הסברה ותהליך של מעבר לטבעונות.
ארבעת הבנים מייצגים שלבים שונים בלימוד ובקבלת הדברים. ניתן ללמוד מכך גם לגבי הסברה בנושאים אחרים, כולל זכויות בעלי חיים, טבעונות וסביבה.
- בשלב הראשון, "שאינו יודע לשאול", האדם אינו יודע כלל שיש בעיה. הוא לא שמע מעולם על יציאת מצרים, על טבעונות, על הפגיעה בבעלי חיים במשקים או על התחממות כדור הארץ. כאן אנחנו צריכים לפתוח בשיחה ולספר על הנושא.
- בשלב השני, האדם כבר שמע משהו, אבל לא יודע בדיוק במה מדובר. הוא שמע שהייתה יציאת מצרים, רואה אנשים שעוברים לטבעונות או ממחזרים, אבל לא ממש מבין למה. זה יכול להראות לו מוזר, שונה או מצחיק, כי זה שונה מהמציאות שאליה הוא רגיל. זהו התם ששואל: "מה זאת?" וזה הזמן להרחיב ולהסביר על הנושא.
- בשלב השלישי, האדם כבר מבין את הנושא וזה מעורר בו אי נוחות. לא קל לקבל שינוי בהבנה ובמעשים הנובעים מהם ולכן יש לפעמים נטייה להתנגד לאותה הבנה, כדי להגן על הנוחות בהרגלים הקיימים. זהו ה"רשע". הוא מבין את הדברים, אבל נאבק בהם: "מה העבודה הזאת לכם". אחת הדרכים הנפוצות להתחמק מהנושא, היא לראות בו כשייך לאנשים אחרים. "זה עניין של אבותינו במצרים ולא שלי". "זה עניין של המתעללים בתעשיה ולא של מי שקונה מהם". הוא לא באמת רשע, אלא דווקא אדם שמתחיל להבין ולקבל ומתקשה בכך. לכן צריך להושיט לו יד ולהסביר לו, מדוע זה כן קשור אליו. אם אבותינו לא היו יוצאים ממצרים, גם הוא עדיין היה עבד. אם אנשים לא יקנו בשר, לא יפגעו בבעלי חיים כדי לייצרו.
- בשלב הרביעי, אדם מתגבר על החששות, מחליט לשמוע ולקבל ולנו נשאר לסייע לו בכך. זהו החכם ששואל: "מה העדות והחקים והמשפטים" או "איך עוברים לטבעונות?". כאן הגיע השלב לפרט ולסייע ביישום. לספר לו את החוקים שקיבלנו בעקבות יציאת מצרים או לספר לו מה אפשר לאכול בתור טבעוני ולהפנותו לאתגר 22.
ארבעת השלבים מתומצתים היטב באמרה שנוהגים לייחס למהאטמה גנדי:
בהתחלה הם מתעלמים ממך
אחר כך הם צוחקים עליך
אחרי זה נלחמים בך
ואז אתה מנצח.
