מאט בול ייסד ב 1993, יחד עם התזונאי ג'ק נוריס, את ארגון Vegan Outreach. מאט בול יוצא נגד העמדה ש"לא משנה מה עושים, העיקר שעושים". הוא אומר שלפעול למען בעלי חיים זה טוב, אבל להציל הרבה יותר בעלי חיים מסבל, זה הרבה יותר טוב. במהלך השנים, מאט בול לא הפסיק לחקור כיצד ניתן לפעול באופן יעיל יותר, כדי להציל כמה שיותר בעלי חיים מסבלם. עוד בתקופה שלפני האינטרנט, הוא הצליח להגיע למיליונים, דרך חלוקה יעילה של חוברות הסברה, בעיקר במכללות. בחוברות הוא הזמין אנשים לנסות טבעונות, תחת הדרכה, מעין גירסה מוקדמת של אתגר 22. בסך הכל חולקו 22 מיליון חוברות!
הספר The Accidental Activist, מרכז מאמרים שונים שמתמקדים בשאלה איך ניתן להשפיע יותר ולהציל יותר בעלי חיים. באחד המאמרים בספר, יוצא בול נגד טהרנות טבעונית, כזו שמובילה אנשים, למשל להמנע מתרופות. להלן תרגום שלי של קטע מהספר. מה דעתכם? ספרו בתגובות.
רוצים לעזור לבעלי החיים? לא נדרשת קיצוניות טבעונית.
בכל פעם שאנו מתמקדים בסבלם הבלתי ניתן להכחשה של בעלי חיים במשקים מתועשים, במקום להתמקד בהעדפות, בתיוגים, בהגדרות או בפילוסופיות שלנו – העולם נעשה מקום טוב יותר. זה משהו שלקח לי שנים לגלות. בתחילה, הטבעונות שלי התמקדה בכמה אני הייתי טבעוני "מחוייב" ו"עקבי". אבל אז הבנתי שמה שחשוב זה לא אני, אלא ההשפעה על בעלי החיים. הכל סבב סביב כמה אני הייתי מחוייב וכמה הטבעונות שלי הייתה מדהימה ולא סביב בעלי החיים, או איך ניתן לעזור להם, ככל האפשר.
להיות נציג יעיל של בעלי החיים, כולל להוות דוגמה חיובית ומעשית, זה הרבה יותר קשה מאשר לשנן רשימה של רכיבים מהחי. אבל אם אנחנו באמת מתנגדים לאכזריות כלפי בעלי חיים, אנו צריכים לעשות כל שביכולתנו, כדי לשים קץ למשקים המתועשים, גם אם זה קשה יותר מאשר להיות באופן אישי "טבעוני".
טוב הדבר שכיום "משטרת הטבעונות" שאובססיבית לרכיבים איזוטרים ולעקביות, הם מיעוט זעיר במיוחד, בהשוואה לכל הפעילים הפרגמטים שממוקדים בבעלי החיים. משטרת הטבעונות יכולה להיות קולנית בחוגים מסויימים (ולהיות מסוקרת בדיווחים חדשותיים שמנסים לגחך את אלה שאכפת להם מבע"ח), אבל הם לא עוצרים את ההתקדמות של השאר בשינוי הגישה של אנשים לאכילת בעלי חיים והם לא מונעים את הביטול של כמה מהפרקטיקות האכזריות ביותר בתעשייה.
לפני כמה עשורים, חשבתי שמחוייבות של אדם, נמדדת בכמה הוא מוותר או כמה החיים שלו נראים קשים יותר. לקח לי זמן להבין שהשאלה היא לא עד כמה אדם הוא "טבעוני", אלא הנושא היחיד הוא סבלם של בעלי החיים.
כל מה שמשנה זה ההשפעה שיש לנו על בעלי החיים בעולם האמיתי. הצריכה שלנו, בעיקר בעניינים שבשוליים, מתגמדת לעומת מה שאנו יכולים להשיג בהסברה מחושבת וישרה למען בעלי החיים. לדוגמה, שכנוע של אדם אחד בלבד, שיפסיק לאכול עופות וביצים, או אפילו רק יפחית בצריכתם, יש לו השפעה שהיא כמעט אינסופית, ביחס לאם אני אמנע מעוד רכיב קורט עלום מהחי.
ספציפית לגבי תרופות: אני חי ומתפקד היום בזכות תרופות "לא טבעוניות". הרפואה המודרנית הצילה את חיי שוב השנה. בשנה שעברה, היא הצילה חבר וקולגה. זה נכון גם לכמה מהאנשים שמחוללים היום את מירב הטוב. הנקודה היא לא לסבול כדי להיות "טבעוני". הנקודה היא להוביל לחיים משמעותיים שמפחיתים סבל ככל הניתן והופכים את העולם למקום טוב יותר ממה שהיה בלעדינו.
(מאט בול, 2013)
ניתן למצוא רבים מהמאמרים, בגישה חופשית, באתר של מאט בול.
