מופע האימים של העכברות ולאה גולדברג עלה לראשונה בשנת 2004 ומאז הוצג פעמים רבות, על גבי במות שונות ברחבי הארץ. במופע משתתפים שני פעילים ותיקים לזכויות בעלי־חיים, שתי ה"יוספות", עו"ד יוסי וולפסון ויוסי מקייטן. היוצרים מגדירים את המופע כ"דראג חייתי שמסלסל את גבולות החתרנות הקווירית-פמיניסטית ומכרסם בתאגידים. העכברות לובשות ופושטות דמויות ומאחדות את המעמדות המדוכאים למסיבה צבעונית של התנגדות".
המופע מבוסס על יצירותיה של לאה גולדברג ובמרכזן הספר "דירה להשכיר" וכולל התייחסויות רבות ליצירות שונות בתרבות הישראלית. המופע עוסק במאבקים שונים של קבוצות שונות, כשכולם מקושרים למאבק למען המעמד המדוכא ביתר, בעלי-החיים המדוכאים בידי האדם. השחקנים מתחפשים לבעלות-חיים מהתעשיה. התרנגולת היא בעלת חזה ענק, כמו התרנגולות בתעשייה, שמעוותות גנטית למיקסום הרווחים. המופע לווה בהקרנת סרטונים מהתעשייה. לצלילי השיר "אמא" של שולה חן ("אמא הו אמא חבקיני חזק ולעולם לא נפרד"), רואים ברקע את המיון ואת ההשמדה של אפרוחים זכרים, אפרוחים בני יומם, שמעולם לא זכו לראות אמא. האם הפרה שרה את "חיים שלי" של זהבה בן ("אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא") לילדיה, שהפכו לנקניקיות ולנעליים.
המופע מסתיים בשיר שמסכם ומביא את הפתרון הפשוט: "אל תאכלו חיות – הן רוצות לחיות":
פול חומוס אפונה, ירקות מהגינה
אורז לחם שעועית, טחינה גולמית
גם בננה ותמר, בחיי זה נהדר!
חלווה פיתה וריבה, זאת מסיבה!
יש מבחר, בלי בשר, ועכשיו, לעיקר!
אל תאכלו חיות הן רוצות לחיות
אל תאכלו חיות תאכלו יותר פירות
אל תאכלו חיות יש גם ירקות
אל תאכלו חיות, דגנים וקטניות
בכלובים תרנגולות, מפחד וכאב סובלות
הצפיפות להן אסון, יש פיתרון!
אל תאכלו חיות…
בידכם, התשובה
ועכשיו, לאהבה
אל תאכלו חיות…
תאהבו חיות אל תאכלו אותן!
