אומברטו אקו – איך הצילו הקטניות את הציוויליזציה?

מאמר שפרסם לקראת סוף המילניום, הסופר והפילוסוף אומברטו אקו ("שם הורד"), ובו התייחס לשאלה מהי ההמצאה החשובה ביותר של המילניום. לדעתו של אקו, ההמצאה הזו היא טיפוח הקטניות.

יש לדעתי כמה בעיות במאמר. הוא מאד אירופוצנטרי. במקומות שונים בעולם, כולל בישראל, קטניות מגודלות כבר קרוב לעשרת אלפים שנה. כמו שגם הוא מציין, יש מחלוקת האם גידול האוכלוסיה הוא דבר טוב. אבל מה שחשוב הוא התפקיד החשוב שיש לקטניות ולתזונה צמחית בכלל, כדי להבטיח בטחון תזונתי ושגשוג.

בהקשר זה, ממליץ לקרוא גם את דבריו של יובל נח הררי, על המהפיכה החקלאית וההשפעה של תרבות הדגנים על האנושות (קיצור תולדות האנושות, פרק 5).

במידה רבה, אני רואה היום, בתחילת האלף השלישי, תהליך הפוך של נסיגה, ביחס לצמיחה שהיתה בתחילת האלף השני. אם הקטניות הביאו את הבטחון התזונתי והשגשוג, ההסתמכות על מזון מהחי גורמת היום למחסור במזון, לרעב, למחלות ולבעיות סביבתיות. לכן, כפי שאומברטו אקו מסיים, אולי באמת צריך ללמוד משהו מימי הביניים ולחזור להסתמך על מזון צמחי.

מה דעתכם?

ההמצאה הטובה ביותר: איך הצילו הקטניות את הציוויליזציה1

אומברטו אקו, 18/4/1999

(פסקת הסיום, תרגום שלי)

אך מה שאני רוצה באמת לדבר אודותיו, הוא קטניות -שעועית, חומוס, אפונה ועדשים. כל הפירות הללו של הארץ עשירים בחלבון צמחי/ כפי שיודע כל מי שעובר לתזונה דלת בשר, התזונאי יתעקש בוודאות על מנה מכובדת של עדשים או אפונה, שיש להם את הערך התזונתי של סטייק עבה. העני, באותם ימי ביניים רחוקים, לא אכל בשר, אלא אם כן הצליחו לגדל כמה תרנגולות או שעסק בציד לא חוקי (חיות הבר נחשבו לרכוש הלורדים). כמו שהזכרתי קודם לכן, זו הייתה אוכלוסיה ענייה שסבלה ממחסור במזון, שהוליד חוסרים תזונתיים, רזון, מחלות וקושי פיזי לעבוד בשדות. לכן, כאשר במאה העשירית החל להתפשט טיפוח הקטניות, היתה לכך השפעה גדולה על אירופה. אנשים עובדים יכלו לאכול יותר חלבון. כתוצאה מכך, הם היו יותר עמידים, האריכו חיים, הולידו יותר ילדים ואכלסו את היבשת.

אנחנו מאמינים שהמצאות ותגליות ששינו את חיינו, מבוססות על מכונות מורכבות. אך העובדה היא שאנחנו עדיין כאן, כשאני מתכוון לאירופאים, כמו גם לצאצאים של אבות מהגרים או כובשים ספרדים, בזכות הקטניות. ללא קטניות, האוכלוסיה האירופאית לא היתה מכפילה את עצמה תוך מספר מאות (בתחילת האלף), לא היינו מונים היום מאות מיליונים וכמה מאיתנו, כולל אפילו קוראי מאמר זה, לא היו קיימים. כמה פילוסופים אומרים שכך היה טוב יותר, אבל איני בטוח שכולם מסכימים.

ומה לגבי לא-אירופאים? איני מתמצא בהיסטוריה של קטניות ביבשות אחרות, אבל בוודאי שללא הקטניות האירופאיות, ההיסטוריה של יבשות אחרות היתה שונה, בדיוק כפי שההיסטוריה הכלכלית של אירופה היתה שונה ללא המשי הסיני או התבלינים ההודים.

מעל לכל, נראה לי שהסיפור של הקטניות הוא בעל משמעות עבורנו היום. בראש ובראשונה, הוא מספר לנו שחייבים להתייחס ברצינות הראויה לבעיות אקולוגיות. דבר שני, ידוע לכולנו מזה זמן רב, שאם המערב היה אוכל אורז חום מלא, ירקות ופירות על קליפתם וכד' (דברים טעימים, דרך אגב), היינו צורכים פחות מזון ומזון איכותי יותר.

אבל מי חושב על דברים כגון אלו? כל אחד יגיד שההמצאה הגדולה של המילניום היא טלוויזיה או שבב זעיר. אך יהיה זה דבר טוב אם נדע ללמוד משהו גם מימי הביניים החשוכים.

  1. למאמר המלא (באנגלית) ↩︎

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top