בחירתה של רבקה אשת החסד, בזכות דאגתה לגמלים
אברהם שולח את עבדו אליעזר לחרן כדי למצוא אישה ראויה לבנו יצחק. אך מי תחשב ראויה? לפני הגעתו מחליט אליעזר לבחון את נדיבותה של הנערה, כלפי אדם ובעלי־חיים אחרים:
וְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה — אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע כִּי-עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם-אֲדֹנִי1
התכנית מתממשת כשאליעזר פוגש את רבקה, אשר מציעה מטוב לבה לרוץ אל הבאר ולהביא משם מים עבורו ועבור גמליו, עד שיסיימו כולם לשתות לרוויה:
וַיֹּאמֶר: הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט-מַיִם מִכַּדֵּךְ. וַתֹּאמֶר: שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ. וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר: גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם-כִּלּוּ לִשְׁתֹּת. וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל-הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל-הַבְּאֵר לִשְׁאֹב; וַתִּשְׁאַב לְכָל-גְּמַלָּיו.2
לפני צאתו לדרך, השביע אברהם את אליעזר שלא ייקח אישה מבנות כנען. אם כך, שואלים חז"ל, מדוע שלח אותו דווקא לחרן, שהרי גם בנות חרן עובדות אלילים. על כך משיב הר"ן:
…והנה אותם (עבירות) שיעשו רושם בגוף ובנפש, הם יעשו רישומם על הבנים המשתלשלים מהם: כשנאה וכנקמה ואכזריות, הזימה, והכילות (הקמצנות ורוע העין) ודומיהן [….] — וזה רוע אנשי כנען.
אמנם דברים שעושים רושם בנפש בלבד הם האמונות. עם היותן כוזבות ורעות, לא יתפשטו בבנים. ולזה לבן ובתואל, עם היותם עובדי כוכבים, לא היה מחוייב שיעבור רישומם לבניהם ולכן בחר אברהם בהם והרחיק בנות הכנענים.3
ניתן להבין מכך שההתרחקות מהכנענים לא הייתה סתם התרחקות מעבודת אלילים, אלא התרחקות מיצר האלימות והאכזריות. על פי הר"ן, את המידות הרעות שרכשו בנות כנען מהוריהן קשה לשנות, אך בתו של בתואל, רבקה, לא ירשה את תכונותיו הרעות של אביה. על כן, אפילו שמשפחתה עובדת אלילים וההשקפות שקיבלה מאביה שגויות – מידותיה הטובות גברו על אמונת משפחתה ואפשרו לה להפוך לאמא של ישראל.
היתרון של רבקה בחמלתה כלפי כל בעלי־החיים, גבר על החיסרון של הגעתה ממשפחה עובדת אלילים. בכך הוכיחה רבקה כי היא האישה המתאימה.
האזינו לשירו היפה של לוין קיפניס על סיפור אליעזר ורבקה, בביצועם של רינת גבאי ועמוס בן דוד.
(הציור: רבקה ואליעזר, אלכסנדר קבנל, 1883).
