חלום פרעה מתגשם ולאחר שבע שנים טובות מגיעות שבע שנות בצורת. בשנים האחרונות, אנו עדים ליותר שנות בצורת בישראל וברחבי העולם. הפעם מדובר כנראה לא רק בגזירת שמיים, אלא בתוצאה של מעשי ידי אדם. בשנים האחרונות, ממשלות העולם מנסות להפחית את פליטות גזי החממה, כדי להאט את התחממות כדור הארץ. משקיעים למשל במקורות אנרגיה ירוקה, במכוניות חשמליות והיברידיות ובעידוד תחבורה ציבורית. אבל, הגורם המשמעותי ביותר לפליטות, יותר מכל התחבורה ויותר מכל שאר התעשייה, הוא תעשיית המזון מהחי שאחראית לפי הערכות שונות לבין 18% עד 51% מהפליטות1 .
את השפעות הבצורת שאנו עדים להם גם בימינו, רואים כבר בסיפור התנ"כי. בצורת מעודדת הגירה. יעקב ומשפחתו ירדו למצרים. גם אברהם ירד למצרים בעקבות הרעב ובמגילת רות מסופר על אלימלך ומשפחתו שעברו למואב. בימינו, פליטים מאפריקה היגרו לישראל, פליטים מאפריקה ומארצות ערב מציפים את אירופה והמוני פליטים מגיעים ממרכז ודרום אמריקה לארה"ב.
הבצורת פוגעת בחלשים גם לטווח ארוך. בפרשה מסופר כיצד תושבי מצרים הרעבים מכרו לפרעה את כל רכושם, כולל הקרקע החקלאית ובכך נעשו תלויים בו בהמשך חייהם. גם היום, חקלאים רעבים מוכרים את משקיהם לתאגידים והופכים להיות תלויים בהם.
המאבק על מקורות המזון והמים המתמעטים הוא מהגורמים הנפוצים למלחמות מימים ימימה. המלחמה בסודן החלה בעקבות התפשטות קו המדבר שהביאה לפלישת רועים נוודים לשדות חקלאיים. המלחמה בסוריה החלה בעקבות 3 שנות בצורת.
המפתח אם כן להאטת ההתחממות ולמניעת התופעות הנלוות של בצורת, רעב, עוני, גלות ומלחמות, הוא מעבר לתזונה צמחית. ניתן לראות זאת גם בנבואתו של הנביא הושע, הקושר את הפסקת הפגיעה בבעלי חיים להפסקת המלחמות:
וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועוף השמים ורמש האדמה, וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ2
[קרדיט ורשיון שימוש לתמונה: https://www.flickr.com/photos/48884707@N07/5663396575]
